עד מתי נתמסר אחד לשני?
אנחנו אוהבים את הדברים שאנחנו עושים אחד לשני ואוהבים את הדברים שאנחנו מקבלים אחד את השני.
טליה אמרה לא להכנס למקום שיש בו מחסור, אבל למה שיפריע לי להמשיך לחבק אותך בלי סוף?
נזכרתי איך אני מלטפת לך את הבטן מאחור וצחקתי בלי סוף, כאילו זה המחשבה המשיכה לנחם אותי עוד.
אבל אני מפחדת, ואני מפחדת לומר או לספר לך שאני מפחדת.
מפחדת שלא אתאהב, מפחדת שאולי אתה לא תתאהב למרות שככה זה בחיים.
זה מרגיש כל כך טוב עכשיו, שהכל מאוד בסדר ונעים.
סיפרתי לך על הדבר היפה ששמעתי את דוד גרוסמן אומר לאילנה דיין, אתה לא יודע שחיפשתי את זה אבל הינה הציטוט שציטטתי:
"החרדות שהימין ניזון מהן הן מאוד מוכרות לי, אני צריך מאמץ לא קטן להתגבר עליהן, כדי לא להתמכר אליהן.
יש משהו מפתה בפחד. נורא קל לתת לפחד להנהיג אותנו ולהשפיע על על השקפת חיינו.
אני לא רוצה להיות שם".
אני יודעת שזה ימצא חן בעיניך.
זה יהיה עוד סוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה