ביקשת ממני שאתן לך להיות הגבר לידי, ושאתן לעצמי להיות זקוקה לך.
אמרת שאני לובשת על עצמי מעין שריון של חוסר נזקקות כדי שלא אפגע.
אני מתעקשת בכוח לא לעשות רומנטיזציה מהקשר הזה אבל זה קשה כשאתה אופף אותי בקיטש.
אתה מספר לי סיפור, אתה שר לי את השיר האהוב עליי ביותר, אתה קורא לי יפה ומתוקה ותמיד יוצא מהאוטו לחבק אותי.
ואני כ"כ אוהבת את זה, שאתה יוצא מהאוטו בשביל לחבק אותי המון זמן.
אתה אומר לי מילים כמו "מקבל, מוקסם, סומך, מאמין, מכיל".
אתמול ששכבנו במיטה כי כבר כאב לי יותר מידי חיבקת אותי וזה היה כל כך יפה, שהיה צריך לצלם את זה.
אני סורגת לך קלמר, ורוקמת מילים. וזה הסוד שלי. אתה לא יודע מה אני חושבת ומרגישה.
נראה לי שגם אני לא