כל כך טפשי. כמו אישה אובססיבית ופתטית אני מחכה.
מחכה לאותו תרחיש שאמור להתרחש.
הודעה: משהו שהוא אמור לומר כדי להזכיר לי את קיומו
הודעה: משהו שנון שאני אומר כדי להזכיר לו את את קיומי
הודעה: משהו מתוק שהוא יאמר שיגרום לחלק הקוטבי של הלב שלי להנמס
הודעה: לא אחשוף את הפשרת הקרחונים אבל אהיה נחמדה כדי להמשיך את השיחה
הודעה: הוא יגיד משהו אישי, אולי יחלוק איזה חלקיק מהתרחשויות היום שלו, אולי משהו רגשי שעבר עליו
הודעה: אני אבהה במסך שעה. אני אבהה, אכתוב משהו ואמחק אכתוב ואמחק עד שאגיע לומר משהו חם אבל מרוחק. מפחדת להתקרב.
הודעה: הוא אמור להגיע לתכלס, אבל לא יגיע. הם אף פעם לא יודעים מתי הרגע הנכון לתכלס.
הודעה: אני מתאכזבת, ממשיכה שיחה שלא רוצה לנהל. מתחילה לאבד תקווה
הודעה: משהו בנאלי בטירוף. רוצה שיסתום כבר.
הודעה: מנסה לומר משהו חריף ועוקצני כדי שיתעורר על עצמו, אולי משהו מיני, אולי משהו תכלסי לגביו.
הודעה: הוא אומר משהו תכלסי רופף. לא מבינה מה הכוונה אם זה משהו שהוא תכלס או עוד זיון שכל בנאלי. הוא צוחק?
הודעה: כבר קצרת רוח, דוחפת אמירה לא ברורה עוד יותר כדי שאם כבר השיחה הלכה פקטט שתיהיה פקטט עד הסוף.
הודעה: אולי הוא הבין? לא, הוא לא. קולות צוננים.
הודעה: רוצה להוריד לעצמי סטירה. מאוכזבת מעצמי וממנו, מנסה בכוחות אחרונים לומר משהו מתוק שיציל את התחת שלי.
הודעה: הוא הבין. לא הכי מתוק בעיניו אבל עשה את העבודה. מה עושים עכשיו?
הודעה: מעמידה פני קלולסית. נו תיהיה תכלס!!
הודעה: תכלסי אבל עמום.
הודעה: מאשרת תכלסיות אבל גם עמומה כי מה נעשה.
הודעה: עוד משהו תכלסי ועמום.
הודעה: רוצה לקבור את עצמי באדמה, מאשרת תכלסיות עמומה בנסיון נואש לתפוס בביצים. של מישהו.
מסתבר שתפסתי רק את הביצים של עצמי.
מפתחת ציפיות מהולות באכזבה ויאוש.
מתחילה לוותר. ואז מוותרת. מזכירה לעצמי על מה אני מוותרת מתאכזבת שוב.
מחכה לאותו תרחיש שאמור להתרחש.
הודעה: משהו שהוא אמור לומר כדי להזכיר לי את קיומו
הודעה: משהו שנון שאני אומר כדי להזכיר לו את את קיומי
הודעה: משהו מתוק שהוא יאמר שיגרום לחלק הקוטבי של הלב שלי להנמס
הודעה: לא אחשוף את הפשרת הקרחונים אבל אהיה נחמדה כדי להמשיך את השיחה
הודעה: הוא יגיד משהו אישי, אולי יחלוק איזה חלקיק מהתרחשויות היום שלו, אולי משהו רגשי שעבר עליו
הודעה: אני אבהה במסך שעה. אני אבהה, אכתוב משהו ואמחק אכתוב ואמחק עד שאגיע לומר משהו חם אבל מרוחק. מפחדת להתקרב.
הודעה: הוא אמור להגיע לתכלס, אבל לא יגיע. הם אף פעם לא יודעים מתי הרגע הנכון לתכלס.
הודעה: אני מתאכזבת, ממשיכה שיחה שלא רוצה לנהל. מתחילה לאבד תקווה
הודעה: משהו בנאלי בטירוף. רוצה שיסתום כבר.
הודעה: מנסה לומר משהו חריף ועוקצני כדי שיתעורר על עצמו, אולי משהו מיני, אולי משהו תכלסי לגביו.
הודעה: הוא אומר משהו תכלסי רופף. לא מבינה מה הכוונה אם זה משהו שהוא תכלס או עוד זיון שכל בנאלי. הוא צוחק?
הודעה: כבר קצרת רוח, דוחפת אמירה לא ברורה עוד יותר כדי שאם כבר השיחה הלכה פקטט שתיהיה פקטט עד הסוף.
הודעה: אולי הוא הבין? לא, הוא לא. קולות צוננים.
הודעה: רוצה להוריד לעצמי סטירה. מאוכזבת מעצמי וממנו, מנסה בכוחות אחרונים לומר משהו מתוק שיציל את התחת שלי.
הודעה: הוא הבין. לא הכי מתוק בעיניו אבל עשה את העבודה. מה עושים עכשיו?
הודעה: מעמידה פני קלולסית. נו תיהיה תכלס!!
הודעה: תכלסי אבל עמום.
הודעה: מאשרת תכלסיות אבל גם עמומה כי מה נעשה.
הודעה: עוד משהו תכלסי ועמום.
הודעה: רוצה לקבור את עצמי באדמה, מאשרת תכלסיות עמומה בנסיון נואש לתפוס בביצים. של מישהו.
מסתבר שתפסתי רק את הביצים של עצמי.
מפתחת ציפיות מהולות באכזבה ויאוש.
מתחילה לוותר. ואז מוותרת. מזכירה לעצמי על מה אני מוותרת מתאכזבת שוב.
